פסק-דין בתיק ת"א 3756-09

            כללי

1.         בפני תביעת פיצויים בגין נזקי גוף. לטענת התובעת, קיבלה מהנתבע טיפולי שיניים רשלניים, שהותירו אותה עם נזקים דנטלים חמורים (ס' 3 לכתב התביעה המתוקן). הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן, והופיע לדיון מקדמי שהתקיים ביום 19.7.2011. בהמשך, מומחה ביהמ"ש דיווח כי הנתבע לא שילם את שכרו (ר' הודעת מומחה ביהמ"ש בבקשה מס' 20). ביום 15.1.2012 הגיש ב"כ הנתבע בקשה להשתחרר מייצוג, לאור "היעלמות" מרשו ואי תשלום שכ"ט (בקשה מס' 21). הנתבע לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 2.2.2012, והזימון לדיון חזר בציון "עזב ללא מען". בנסיבות אלה, עומדת לתובעת הזכות הדיונית לקבל פסק דין לטובתה, בהעדר התייצבות ומחמת חוסר מעש נמשך מטעם מצד הנתבע. יוער כי התביעה כנגד הנתבעת 2 נמחקה, שכן איננה אישיות משפטית (ר' החלטה מיום 2.2.2012).

2.         התובעת עתרה לפצותה בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הפסדי שכר לעבר ופגיעה בכושר השתכרות לעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, כאב וסבל והוצאות משפט. הוגש תצהיר לפירוט הנזקים. להוכחת טענת הרשלנות, התובעת הגישה את חוות דעתו של ד"ר נחום סאמט, מומחה בשיקום הפה. מטעם הנתבע הוגשה חוות דעתו של רופא השיניים ד"ר קייזרמן בוריס. מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר דונלד מלאמנט, שהגיש חוות דעתו.

3.         מומחה ביהמ"ש סיכם את הליקויים שמצא בטיפול שביצע הנתבע בתובעת (ר' בפרק סיכום בע' 3 לחוות דעתו):

"גב' חכמון, התובעת, עברה טיפולים נרחבים לשיקום הפה אצל ד"ר קלמן מנדי החל משנת 2006... ד"ר מנדי הרכיב את הגשר בלסת התחתונה 33-34 בלי לבצע קודם טיפולי שורש בשיניים האלה. זאת מהווה שגיאה חמורה כי השחזה של השיניים החותכות הקטנות חייבת להביא לפגיעה במוך של השיניים האלה, רגישות יתר, דלקת מוך השן ובסוף נמק בשן והיווצרות של מורסה בקצה השורש. זה בדיוק מה שקרה במקרה הזה בכל השיניים של התובעת. בשלב הזה, ד"ר מנדי ביצע טיפולי שורש בשיניים החותכות האלה אך הכאבים המשיכו..."

לענין הלסת העליונה, מומחה ביהמ"ש מצא כי הגשר שהוכן היה תקין ומשמש את התובעת עד היום (שם).

4.         על יסוד תצהיר התובעת וחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אני מקבלת את התביעה בפן האחריות.

ראשי הנזק:

5.         הוצאות רפואיות לעבר: התובעת דורשת השבת התמורה ששילמה לנתבע בסך של 15,000 ש"ח (ר' ס' 42 לתצהירה וקבלות בנספח 7 לתצהיר). מומחה ביהמ"ש ציין כי הוגן שהנתבע יחזיר את חלק התשלום הקשור ללסת התחתונה, שהוא 50% לערך, דהיינו 7,500 ש"ח (ר' בע' 4 לחוות דעתו). אני מקבלת עמדה זו, המבוססת על כשלון הטיפול בלסת התחתונה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 7,500 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.2006 (אמצע תקופת התשלומים) ועד לתשלום בפועל.

6.         התובעת דורשת החזר עלות טיפולים לתיקון מחדלי הנתבע. לטענתה, בסוף שנת 2008 לערך, לאחר שהתייאשה מהטיפול הכושל של הנתבע, טופלה במרפאת "כללית סמייל", שם הסבירו לה כי לשיניה נגרם נזק בלתי הפיך (ס' 32-33 לתצהירה). מומחה ביהמ"ש ציין כי למרות שהנתבע לא "נטש" את התובעת, נראה שלא היה מקום לדרוש מהתובעת להמשיך בטיפולים אצלו, אחרי הכישלונות במרפאתו במשך כשנתיים (ר' בע' 4 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש). המומחה ציין שניתן היה להוזיל את הטיפול האחרון במרפאת סמייל (לו השתילו רק שני שתלים במקום ארבעה), אך אישר את התוכנית כסבירה (ר' תשובותיו לשאלות הבהרה מטעם התובעת מיום 8.1.2012 בס' 4.18).

7.         מומחה ביהמ"ש ציין שהיה ליקוי בתכנון ובביצוע הטיפול של הנתבע בכך שהשחיז שש שיניים חותכות קטנות בלי לבצע טיפולי שורש (ר' חוו"ד מומחה בימ"ש בע' 4). יש לפצות את התובעת בגין עלות הטיפולים לתיקון מחדלי הנתבע ולפי הקבלות שצרפה (נספח 8 לתצהירה) וכדלקמן:

§         סך 5,549 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק, מיום 24.7.2008 ועד ליום התשלום בפועל.

§         סך של 14,023 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק, מיום 31.10.2008 ועד ליום התשלום בפועל.

8.         התובעת הצהירה כי לאחר השחזת השיניים סבלה מנפיחויות באזור הקדמי של הלסת והשתמשה במשככי כאבים (ר' ס' 12 לתצהירה). על הנתבע לפצות את התובעת בסך של 150 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק, מיום 25.3.2007 ועד ליום התשלום, בגין ביקור חירום במרפאת השיניים בקניון בת ים; ובסך של 65 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק, מיום 18.7.2008 ועד ליום התשלום, בגין ביקור רופא (ר' קבלות שצרפה בנספח 7 לתצהירה).

9.         עלויות לטיפול רפואי לעתיד בלסת תחתונה- מומחה ביהמ"ש קבע כי כל הגשרים והתותבות בפי התובעת תקינים כעת, וכי הטיפול במרפאת סמייל הושלם לשביעות רצון (בע' 4 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש). על כן, התובעת אינה זקוקה לטיפול עתידי בלסת התחתונה. התביעה בגין ראש נזק זה נדחית.

10.        עלויות לטיפול רפואי לעתיד, לסת עליונה- מומחה ביהמ"ש קבע כי הגשר בלסת העליונה תקין ומשמש את התובעת עד היום. התותבות שהורכבו בלסת העליונה ע"י הנתבע היו מוצלחות, אבל אחרי זמן מועט נשבר חלק חיוני, דבר שגורם חוסר יציבות ומפריע ללעיסה (ר' בע' 3 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש). לדברי מומחה ביהמ"ש, יש לתקן את הגשר בלסת העליונה בעלות של 1,000 ש"ח. אין להשית על הנתבע את העלות לתותבת חדשה, מקום בו ניתן לתקן את התותבת הקיימת. אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,000 ש"ח בגין עלות התיקון של התותבת בלסת העליונה, בצירוף הצמדה מיום 15.10.2011 (מועד חוות הדעת) ועד לתשלום בפועל.

11.        פגיעה בכושר השתכרות בעבר ובעתיד- התובעת הודתה כי אינה עובדת מחוץ לביתה, ולכן אינה זכאית לפיצוי בראש זה (ר' ס' 58 לתצהירה). התביעה בראש זה - נדחית.

12.        עזרת צד ג' בעבר ובעתיד- התובעת דורשת בגין ראש נזק זה סך של 5,000 ש"ח (ס' 62 לתצהירה). התובעת לא הגישה קבלות להוכחת קבלת עזרה בעבר. אשר לעתיד - מומחה ביהמ"ש קבע כי כל הגשרים והתותבות בפה של התובעת כעת תקינים. אין בסיס להניח שתיזקק לעזרה בעתיד. התביעה בגין ראש נזק זה נדחית.

13.        כאב וסבל- על דרך של הערכה, אני פוסקת פיצויים בסך 15,000 ש"ח.